הלם שהתחלף בהקלה: חוויותיי לאחר השתלת ריאות
- Ofer Goren

- 21 באוק׳ 2025
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: לפני יום 1
חזרה הביתה אחרי השתלה
אחרי חודשים ארוכים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, בהן הכול תקתק כמו שעון שווייצרי, עברתי השתלת ריאות. כשחזרתי הביתה, לא הייתה זו אותה הארץ שעזבתי. המלחמה מילאה את הכול – את החדשות, את שיחות היום-יום, את האוויר.
החזרה הביתה לוותה בחששות כבדים. חששתי מאיכות הרפואה שאקבל, מהעומס על המערכת ומהמחסור בקשב שכה חיוני למטופל במצבי. האם המערכת, שגם בתנאים רגילים פועלת בלחץ, תוכל לספק לי את הטיפול שאני זקוק לו בעיצומם של כל האתגרים הללו?
מזג האוויר והאתגרים
לא רק המלחמה קיבלה את פניי. בבת אחת התמודדתי עם מזג אוויר הפכפך, לוהט ולח. האוויר היה מזוהם, והרעש והלכלוך היו בלתי נסבלים. כל זה יצר בתוכי תחושה של כיווץ, תשישות ודאגה עמוקה.
האם אוכל למצוא תקווה ואופטימיות בארץ שלי, כשאני מתמודד עם כל כך הרבה אתגרים?
רופא משפחה מעולה שהוא פשוט בן אדם
מיד עם שובי, פגשתי את רופא המשפחה שלי, דר' אלעד ציטרון. הוא התחיל לטפל בי ובאישתי זמן לא רב לפני היציאה להשתלה. הוא היה לנו עוגן.
מצאתי הרבה מעבר למה שציפיתי. גיליתי איש מקצוע אמיתי, שמבין היטב בתחום שלו. הוא לא מהסס לפנות למומחים כדי להתייעץ ולוודא שהוא מעניק לי את הטיפול הטוב ביותר.
יותר מכל, הוא אדם. תמיד זמין, תמיד מגיב, אמפתי ומתחשב. הוא עטף אותי בתחושה של ביטחון ודאגה כנה. ההסתגלות לטיפול הרפואי בארץ הפכה לפשוטה ונעימה.
שקט בלב סערה
ההפתעה השנייה והנעימה לא פחות חיכתה לי בבית חולים שיבא בתל השומר. ציפיתי למצוא מחלקות עמוסות ולחוצות. במקום זאת, גיליתי במחלקת ההשתלות אי של רוגע מוחלט, שקט ואינטימיות.
הצוות הנפלא שהכרתי לפני היציאה להשתלה, אמנם התחלף והתרחב, אבל האווירה והמקצועיות נשארו בדיוק כפי שזכרתי. הרגשתי שוב, בדיוק כמו בארצות הברית, שאני מטופל VIP. צוות שקשוב לכל שאלה, לכל חשש, ומתייחס לכל מטופל במסירות ובאהבה.
מערכת הרפואה: בין מצוינות לאתגרים
חייבים לומר, בעיצומה של מלחמה, עם כל הלחץ והבלגן במדינה, מערכת הרפואה מצליחה להעניק מקלט של שקט, מקצועיות ואנושיות.
אחרי כל זה, בעוד שהמערכת הרפואית ממש מופלאה, הטרנספורמציה מ"קופות חולים" לחברות ביטוח הפכה את המערכות הבירוקרטיות לנוקשות. חסרות חמלה והבנה, הן עוסקות בחולים בשעתם הקשה.
שוב, גם כאן ישנם איי מצוינות של פקידות חומלת, אך הם נחסמים בנהלים וחסמים. חבל, אפשר אחרת.
תקווה ואופטימיות
אני יודע שהחיים עם COPD יכולים להיות מאתגרים. אך אני מאמין שיש מקום לתקווה ואופטימיות. אני משתף את חוויותיי כדי להראות שאפשר למצוא עזרה, גם כשזה נראה קשה.
האם אתם מוכנים לקחת את הצעד הראשון לעבר חיים מלאים ומהנים? אני כאן כדי לעזור.





תגובות